מה החיים רוצים ממני?

חוסר שביעות רצון הוא מצב תודעתי המוכר לכולנו. הוא מאופיין בתחושת חוסר פנימית ובנקודת מבט שממוקדת בעיקר במילוי הצרכים האישיים שלנו. כאשר אנחנו שואלים "מה חסר לי?" או "מה אני צריך מהחיים?", עולה תחושת מחסור ואיתה גם תחושת תלות בחיים שיספקו לי את אותו צורך, אבל כשאנחנו משנים את כיוון השאלה ושואלים "מה החיים רוצים ממני?", מתעוררת תחושת שליחות, משמעות וייעוד.

במאמר הזה נבחן איך לעשות את המעבר התודעתי מהשאלה "מה אני צריך מהחיים?" אל השאלה "מה החיים צריכים ממני?" - מעבר שימלא את חיינו במשמעות.

מעשיה יפה ששמעתי לאחרונה על אדם עשיר מאוד, בעל עסקים רבים, שנהג לתת צדקה ולתרום כסף רב. יום אחד איבד את כל נכסיו וחי במחסור ובעוני. הוא נסע אל הרב שלו, ושפך בפניו את ליבו. הוא סיפר בפירוט על העוני הכבד, ועל כל מה שאין באפשרותו לקנות: אוכל, בגדים, נעליים, עצים להסקה. כשסיים את דבריו, אמר לו הרב: "סיפרת רק על כל מה שאתה צריך - ולא אמרת למה צריכים אותך". השאלה הזו הפתיעה אותו ונגעה בו עמוקות. היא הוציאה אותו מהרחמים העצמיים ומתחושת חוסר האונים, ועוררה בו השראה לברר מהי השליחות שלו בעולם. הוא עבר ממצב של מסכנות לתחושת משמעות. כשהבין שהחיים אינם רק מה הוא צריך, אלא מה צריכים ממנו — הוא חזר למסלול, הצליח בעסקיו יותר מאי פעם, ותרם עוד יותר. כולנו צריכים הרבה דברים, אבל חשוב שלא נשכח לשאול: למה צריכים אותנו?

מנזקקות - למשמעות

חוסר שביעות רצון הוא מצב תודעתי שמבוסס על חוויית חוסר. חוסר, בדיוק כמו רעב, מעורר בנו כאב, וככל שאנחנו רוצים יותר ויש לנו פחות הכאב הופך לסבל של ממש. ככל שאנו מנסים יותר להימנע מהכאב על ידי חיפוש מזור או ישועה מבחוץ ולא מוצאים מענה לצרכינו - כך אנו סובלים יותר. החיפוש אחר הישועה מונע מצרכים הישרדותיים שמתמקדים ב"מה אני צריך?" או מתוך האגו "מה אני רוצה?".

הבודהיזם מלמד שסבל נובע מהיאחזות ברצון שהחיים יהיו שונים ממה שהם. הדרך הבודהיסטית (דהרמה) שואפת לשחרור מהסבל דרך שינוי תודעתי, שחרור ההיאחזות בתודעה שמרוכזת בעצמי, ברצונות ובצרכים האישיים, ונתינת שירות לאחרים על מנת להוסיף טוב בעולם. אחד הכלים המרכזיים הוא תרגול מטא (אהבה חומלת): לשלוח איחולים טובים לכל היצורים, מתוך הבנה שכאשר אני נותן – אני מתמלא. בניגוד לתפיסה הרווחת שכדי להתמלא אני צריך להוסיף עוד, אנחנו מבינים דרך תרגול המדיטציה כי כמו בנשימה, רק אם אנשוף את כל האוויר החוצה יהיה מקום לעוד אוויר להיכנס.

היהדות מציעה תובנות עמוקות על שמחה, חירות וייעוד. החל מההבנה "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (פרקי אבות) שמזכיר לנו שעושר אינו בזה שיש לנו יותר אלא ביכולת שלנו לשמוח במה שיש. גם העבודה הרוחנית של פסח שמזמינה אותו בכל שנה לצאת מעבדות לחירות — מעבדות לתודעה של פחדים ותשוקות אל חירות הלב וחיבור למהות. בחסידות מדגישים את המושג "תיקון עולם", שבדומה לבודהיזם, מצביע על כך שהשליחות של האדם היא לשפר ולהיטיב את העולם כולו ולא לעשות למען עצמו.

מדפוס של נזקקות - לדפוס של משמעות

ישנם דפוסי נזקקות שונים והנפוצים ביניהם קשורים לפרנסה, לזוגיות ולהגשמה העצמית. כמובן שהם באים בוואריאציות שונות ואלו רק מספר דוגמאות כיצד ניתן לעשות את השינוי התודעתי באמצעות שינוי כיוון השאלה.

בפרנסה: "איך אני משיג יותר כסף?"← "איך אני יוצר ערך אמיתי בעולם?"

בזוגיות: "למה לא אוהבים אותי מספיק?" ← "איך אני יכול להיות אהבה ולתת אהבה?"

בהגשמה עצמית: "מתי כבר אגיע למקום שאני רוצה?" ← "איך אני מביא את הכישרון והייחודיות שלי לעולם?"

שלושה צעדים למעבר מתודעת נזקקות לתודעת משמעות

1. שינוי כיוון השאלה: מה אני רוצה מהחיים? ← מה החיים רוצים ממני?

   ברגע שאנו משנים את כיוון השאלה – משהו עמוק משתנה. במקום להיאחז ברעיון שמגיע לי לקבל - אנו שואלים, למה החיים זימנו לי את המצב הזה, ואיך אפשר לפעול מתוכו על מנת להיטיב? אנו עוברים מתודעה נזקקת לתודעה מועצמת. השאלה הזו לא מבטלת את הרצונות – היא פשוט פותחת מרחב שבו הרצון האישי אינו מנהיג את התודעה אלא התודעה הרחבה שרואה מה השיעור שלי כאן ובמקום לשאול "מה יש לחיים להציע לי" ← שואלת "מה אני יכול להציע לחיים?", כלומר איך אני יכול להוסיף טוב לעולם. שינוי כיוון השאלה יוצר מקום להקשבה, לנביעה ולבחירה.
   

2. טיפוח עושר פנימי דרך הכרת הטוב:

   במקום להתמקד במה שאין לי ובמה שאני רוצה שיהיה לי, במקום לראות מה חסר - נראה מה יש, במקום להדגיש את מה שלא בסדר נראה למה זה הסדר (כלומר, למה כך הם פני הדברים) - נכיר במה יש לנו בחיים ונתמלא הערכה והכרת תודה עליו. נגלה את העושר הפנימי שלנו דרך מה שיש וגם דרך מה שאין, כי דרכו אפשר להשתפר, ונתמקד בטיפוח העושר הפנימי שלנו על מנת שנוכל לתת ממנו באהבה.

   
   

3. מחויבות לנתינה:

   השאלה "מה החיים מבקשים ממני?" מעוררת אותנו לגדול, להתפתח ולהתעצם. היא מגלה לנו מה החיים מבקשים ומה לנו יש לתת להם. כשאנו מבינים מי אנחנו? מה אנחנו רוצים באמת? ואיך אנחנו יכולים לתרום? - אנחנו נותנים מתוך חירות הלב - זו נתינה ומחויבות לנתינה שיש בה שמחה ולא חובה, יש בה אהבה ולא פחד. יש בה משמעות עמוקה לקיום שלנו בעולם הזה. הנתינה שלנו מעשירה אותנו ואת העולם.

   
   

סיכום

המעבר מתודעת נזקקות לתודעת משמעות הוא מעבר של שינוי תודעתי, שבו אנו עוברים ממצב שבו אנחנו שואלים "מה חסר לי?" לשאלה "מה החיים רוצים ממני?". שינוי כיוון השאלה מאפשר לנו לראות את העולם ואת עצמנו באור חדש, והוא מחבר אותנו לשליחות, משמעות וייעוד. באמצעות טיפוח הכרת הטוב, והתחייבות לנתינה מתוך חירות הלב, אנו לא רק מצמצמים את תחושת המחסור והסבל, אלא מוצאים דרך להוסיף טוב לעולם ולהגשים את הייעוד שלנו.

מאחלת לכולנו לחיות בעושר גדול ולהעשיר את החיים באהבה ובשמחה.