איך להפסיק לרצות ולהתחיל לאהוב באמת

ריצוי, במהותו, נובע מרצון טוב – השאיפה להיטיב עם עצמנו ועם האחר, למנוע סבל ולשמור על קשרים הרמוניים. לעיתים הוא מבטא אהבה אמיתית, אכפתיות וחמלה. אך פעמים רבות, הריצוי אינו באמת ביטוי של אהבה, אלא של פחד, תלות או רצון לזכות באישור חיצוני. כדי לאהוב באמת, עלינו קודם כל להעניק לעצמנו אהבה, כך שנוכל לתת לאחרים מתוך חופש פנימי, שמחה ורצון כן – ולא מתוך מחויבות או פחד.

מהו ריצוי?

ריצוי הוא דפוס התנהגות שבו אדם פועל מתוך צורך לְרַצּוֹת אחרים, להימנע מקונפליקטים או לזכות בהכרה ואהבה – גם כאשר זה בא על חשבונו. פעמים רבות, הוא מוביל להדחקת הצרכים והרצונות האישיים, עד כדי אובדן החיבור הפנימי לעצמנו ולטשטוש תחושת הרצון האותנטי.

כאשר נתינה נעשית מתוך רצון כן ואמיתי, היא מבטאת אהבה וחופש. אך כאשר היא נובעת מפחד, אשמה או צורך באישור – היא הופכת לאקט מגננתי, שמנסה למלא תחושת חוסר פנימית מבלי לתת מענה אמיתי לצרכים האישיים. לדוגמה: אדם שמסכים תמיד לעזור לאחרים, גם כשהוא מותש, לא בהכרח נותן מתוך אהבה. ייתכן שהוא מונע מפחד מדחייה, מחשש לפגיעה בתדמיתו, או מתוך אשמה שמא יאכזב מישהו.

מהם השורשים העמוקים של הריצוי?

יש שתי סיבות מרכזיות לריצוי:

1. כדי לזכות בהערכה ואהבה

הריצוי מעניק תחושת ביטחון ושליטה אשלייתיים. הוא מספק רגיעה רגעית, אישור ותחושת קבלה, שייכות והערכה. הרצון לרצות נובע משאיפה ליחסים הרמוניים ותחושת קירבה, אך בפועל הוא יוצר תלות באחרים – במצב רוחם, בציפיותיהם ובאישורם, ומונע מאיתנו להיות נאמנים לצרכים ולרצונות האותנטיים שלנו.

2. כדי להימנע מקונפליקטים ועימותים

הריצוי נותן תחושת שליטה על המצב דרך מניעת חיכוכים. הוא יוצר שקט חיצוני, אך השקט הזה הוא מדומה. המחיר הפנימי הוא הצטברות מתח, תסכול ותחושת התרחקות מהצרכים שלנו ומהקול הפנימי האותנטי.

מדוע התחלנו לְרַצּוֹת?

1. חינוך והתניה מוקדמת 

   
   

   בילדותנו למדנו שריצוי מביא לתגמול חיובי: ילד שמרצה הוא "ילד טוב", כזה שמתחשב, מקשיב, מוותר ודואג – ולכן מקבל עידוד ותגמול וחווה תחושת אהבה ושייכות. לעומת זאת, ילד שמביע רצונות מנוגדים או מסרב לרצות עשוי לעורר ביקורת ולקבל עונש, וחווה שכועסים עליו ודוחים אותו. כך, רבים מאיתנו הפכו למרצים  מתוך פחד מאובדן אהבה והחשש מדחייה ונטישה.

   
   

   דוגמה: ילד שמוותר תמיד על הצעצוע שלו עבור אחיו, כדי שיהיו מרוצים ממנו ולא יכעסו עליו, לומד שיש רווח בלהיות ילד טוב, כי ריצוי מביא לו אהבה.

   
   

2. חוויות חיים ומערכות יחסים מעצבות

   
   

   סביבה נרקיסיסטית, הורים דומיננטיים, בני זוג מניפולטיביים או חוויות טראומטיות עלולות ללמד אותנו שריצוי הוא הדרך לשמור על שלום בית, להימנע מקונפליקטים ולזכות באהבה. חוויות אלו מעצבות את התפיסות שלנו על אהבה ועל מה שצריך לעשות כדי להשיג אותה.
   

   דוגמה: אדם שגדל עם הורה תובעני או נזקק, לומד להקריב את עצמו כדי להימנע מאשמה או מתגובה שלילית.

   
   

3. רצון בשליטה ושימור הרמוניה

   
   

   לעיתים אנו מרצים מתוך רצון לשלוט במצב הרוח של אחרים ולמנוע מתחים, מתוך תחושת שליטה וביטחון. אף על פי שלפעמים זה מעניק לנו תחושת יציבות, בפועל אנחנו משמרים תלות רגשית באחרים ובמצב הרוח שלהם. הצורך לרצות הופך להיות אמצעי לשמירה על "שקט חיצוני", אך המחיר הפנימי הוא חווית מתח רגשי, תחושת חוסר מימוש עצמי והתרחקות מהצרכים האותנטיים שלנו.

   
   

   דוגמה: אדם שמרצה את הבוס או הקולגות בעבודה כדי לשמור על שקט חיצוני, מרגיש יציבות אך חווה מתח פנימי ותחושת תסכול וחוסר מימוש עצמי.

הרווחים והמחירים של הריצוי

מה אנחנו מרוויחים כשאנחנו מרצים?

• תחושה זמנית של קבלה, הכרה ואהבה.

• הימנעות מקונפליקטים ומעימותים.

• יצירת אווירה הרמונית ונעימה.

  
  

מה אנחנו מפסידים כשאנחנו מרצים?

• אובדן הקשבה לצרכים ולרצונות שלנו - עד כדי אי ידיעה מי אני ומה אני רוצה.

• חוסר כנות ואותנטיות – הבעת רגשות ו/או כוונות שאינם תואמים את החוויה הפנימית.

• פגיעה בגבולות האישיים –  פעולה בניגוד לרצוננו, תוך פגיעה בצרכים וברצונות האישיים שלנו.

• הימנעות מעימותים - ההימנעות שומרת על שקט חיצוני, אך מונעת פתרון בעיות אמיתיות בקשר.

• התרחקות מעצמנו ומהאחרים – הקשר החיצוני עשוי להיראות קרוב, אך יש תחושת ריחוק פנימי.

• דינמיקה לא בריאה ביחסים - הריצוי יוצר תלות רגשית, פגיעה בתקשורת וחוסר איזון בין הנותן למקבל, דבר שפוגע במערכת היחסים לאורך זמן.

  
  

איך להפסיק לרצות ולהתחיל לאהוב באמת?

• ללמוד לומר "כן" לעצמנו 

לומר "כן" לעצמנו זה להקשיב לצרכים ולרצונות שלנו ולהעניק להם מקום, מתוך הבנה שהקשבה עצמית היא הבסיס לבריאות נפשית אמיתית. זהו צעד חשוב במתן כבוד לרגשות ולצרכים שלנו, ולאפשר להם להנחות אותנו בדרכנו.

• ללמוד לומר "לא" לאחרים 

ללמוד לומר "לא" לאחרים זה לומר "כן" לעצמנו. זו היכולת להציב גבולות בריאים, שמגנים על הצרכים והרצונות שלנו. כשאנו אומרים "לא" מתוך כנות, אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות נאמנים לעצמנו ולא לפחד מהשלכות של דחייה או חוסר אהבה.

• ללמוד להקשיב לעצמנו

הכוונה כאן היא להקשיב לגוף, לרגשות ולמחשבות שלנו בצורה לא שיפוטית וללא התנגדות. הם יכולים לעזור לנו להבין האם אנחנו פועלים מתוך רצון אמיתי או מתוך פחד או הזדקקות.

להקשיב לגוף – הגוף מאותת לנו מה נכון ומה לא. אם פעולה מסוימת מעוררת בנו מתח, סלידה או כיווץ – ייתכן שהיא נעשית מתוך ריצוי ולא מתוך רצון אמיתי.

לשים לב לרגשות – האם הנתינה שלי גורמת לי שמחה וסיפוק, או שמא תסכול ואכזבה? האם אני פועל מתוך רצון אמיתי, או מתוך פחד מדחייה?

לחקור את האמונות שמאחורי הריצוי – האם אני מאמין שאם לא ארצה אחרים – יפסיקו לאהוב אותי? האם אני חושב שעליי להקריב את עצמי כדי להיות אדם טוב?

תרגול – איך לזהות ריצוי ולשנות את הדפוס?

בחרו סיטואציה שבה אתם חשים שאתם מרצים מישהו. שאלו את עצמכם:

1. האם הפעולה נובעת מאהבה ורצון טוב, או מפחד והזדקקות?

2. כיצד זה משפיע עליי בטווח הקצר?

3. כיצד זה משפיע עליי בטווח הארוך?

4. מה הרווח שלי מהריצוי הזה?

5. מה המחיר שאני משלם?

6. מה אני יכול לעשות אחרת כדי לפעול מתוך כנות והקשבה לצרכים שלי?

   
   

לנסח את התובנה - אני ממליצה לנסח את התובנה באופן קצר, בהיר, חיובי וממוקד עם הכוונה לפעולה, כדי שנוכל לומר אותה לעצמנו ברגע האמת ולהפיק ממנה תועלת.

לדוגמה: ״כשאני מסכים לכל בקשה, זה מרגיש טוב לרגע, אבל יוצר עומס ותסכול לאורך זמן. זה בסדר להציב גבולות ולפעול מתוך הקשבה למה שנכון לי".

לסיכום

ריצוי נובע לעיתים מרצון טוב, אך כשיש בו פחד, צורך באישור או חשש מקונפליקט, הוא גורם לנו להתרחק מעצמנו וגם מהאחרים. כדי לאהוב באמת ולפעול לטובת אחרים, עלינו לטפח אהבה עצמית, להקשיב לצרכים שלנו ולתת מתוך חירות פנימית. קבלה עצמית והצבת גבולות חשובות כדי לבנות יחסים בריאים. כאשר אנו מחוברים לעצמנו, אנחנו יכולים לתת מתוך רצון טוב, אהבה וחמלה, והיחסים שלנו הופכים לאמיתיים, מעשירים ומספקים.

מאחלת לכולנו לחיות בהקשבה עמוקה לעצמנו ולאחרים.

לתת באהבה ולקבל בענווה.